הסיפור שלי

.NEVER REGRET A DAY IN YOUR LIFE "

,GOOD THINGS GIVE HAPPINESS, BAD DAYS GIVE EXPERIENCE 

" .THE WORST DAYS GIVE LESSONS, AND THE BEST DAYS GIVE MEMORIES

האהבה שלי לתכשיטים נולדה אי שם כשהייתי נערה, והלכה והתעצמה כשהבנתי את הכח שיש לתכשיט עבור מי שעונד אותו.

בזמן לימודיי בשנקר הבנתי עד כמה הדרך שלי ליצור בחומר הוא מהותי עבורי כמו אוויר לנשימה.

החיים בעולם התכשיטים הובילו אותי להתנסויות בתחומים רבים, בינהם גם זכיתי לעצב למאות לקוחות טבעות אירוסין ונישואין.אני אוהבת את החיבור בין הסמליות של התכשיט ומה שהוא מייצג, המשמעות עבור מי שעונד אותו, לכל החיים.

קרה לי לא פעם שלקוחות שיתפו אותי בחוויות בתחושות שלהם לגבי המשמעות שהתכשיט שהכנתי עבורם יעבור מדור לדור.

כשהפכתי לאמא בפעם הראשונה חוויתי אושר וגאוה אינסופית. למדתי להעריך את פלא הבריאה אף יותר ואת האירועים המשמעותיים שקורים לנו בחיים.כשהפכתי לאמא בפעם השניה, זה היה כאילו זו הפעם הראשונה. 

הפכתי לאמא לתאומים, תאומים שהגיעו אלי בהפתעה, ועד שלא אחזתי בהם במו ידיי לא האמנתי לנס הזה.הקושי בגידול תאומים היה עצום ותובעני, הרגשות המעורבים שמילאוו אותי בין הקושי לאושר הלא נתפס לא נתנו לי מנוח.

לאורך כל הדרך התכשיטים היו שם להציל אותי, היצירה והצורפות היו כמו אוויר לנשימה עבורי, כמו תינוק שמחייך בפעם הראשונה. היא נתנה לי כוחות, לא שפטה אותי, לא דרשה ממני משהו שלא אוכל לתת, נתתי ליצירה את כול כולי, ותמיד באהבה, שמילאה אותי ועזרה לי לצלוח את התקופה הקשה בחיי.ההשראה תמיד היתה שם, הרעיונות עלו באמצע הלילה, לפנות בוקר, בשעת צהריים, לפני שנרדמתי ולעיתים גם בחלומות.

דרך התכשיטים קיבלתי את הכוח להמשיך ליצור. יצרתי את המחשבות שלי, את התחושות והרגשות שלי, את התקוות שלי.יצקתי את כל כולי לתוך התכשיטים, והם פעמו כמו פעימות הלב שלי.

התכשיטים היו ועדיין נקודות האור שלי, דרכם אני לומדת כל הזמן על עצמי, על מה שחשוב בחיים, ועל הערך הגדול שיש לי בחיים קודם כל לעצמי.כשליאם וליה נולדו, ראיתי בדימיון כל העת את הטבעת שמסמלת אותם, את חוויות ההריון והלידה שלהם את הדרך שבה הם משלימים אחד את השני והם אותי, את החוויה שמילאה אותי והעצימה אותי והפכה לחלק ממני ומי שאני היום.אבל החיים הובילו קצת אחרת, ואחרי הלידה שקעתי בדכדוך שהפך לדכאון אחרי לידה, והתחלף בדכאון עמוק יותר, שליווה אותי מספר שנים לסירוגין.

הרצון ליצור בחומר, ההשראה האינסופית שליוותה אותי, היוותה סוג של ריפוי ותמכה בי לכל אורך הדרך.

למעשה, זה הדבר היחיד שהחזיק אותי, לדעת שיום יבוא ואחזור לממלכה שלי, לתכשיטים שרק מחכים שאצור אותם, שכל הרעיונות שלי יהפכו מדמיון למציאות, לתכשיטים אמיתיים.

את טבעת התאומים יצרתי ממש לא מזמן, לאחרונה, משהו בי עצר אותי מלהוציא את היצירה הזו שהיא חלק מהנשמה שלי, מהנפש שלי, לעולם. יום אחד החלטתי שהגיע הזמן. הגיע הזמן לשים את הכל מאחוריי ולהמשיך הלאה. 

מאותו רגע שענדתי את הטבעת קיבלתי סיפוק עצום, הרגשתי שאני יכולה להניח את המשבר הזה מאחוריי, הוא חלק ממני ותמיד יהיה, אבל הוא לא מי שאני.

והטבעת, כך גם היא, תהיה תמיד איתי, הולכת איתי לאן שאלך ותמיד שם לסמל את הזכרון העוצמתי הזה, אך בעזרת

 הטבעת הצלחתי לסגור מעגל, להניח את הז מאחוריי באמת, לרפא את העבר.

המשבר שינה את חיי מהקצה אל הקצה, למעשה, ביום בו סגרתי מעגל, משהו חדש בי נולד.

הטבעת הזו הביאה לסגירת המעגל הזה בחיי, ומסמלת עבורי את צליחת המשבר, שממנו יצאתי חזקה יותר, מחושלת יותר, לא מושלמת אבל שלמה, ומסמלת את הנביעה להתפתחות מחדש וחוסן מנטלי, וזה מה שהייתי רוצה שירגישו אותם אנשים שמגיעים אלי לעצב להם תכשיטים מסמלי זכרונות.