My Story - The twins ring - סיפור חיי

“NEVER REGRET A DAY IN YOUR LIFE.

GOOD THINGS GIVE HAPPINESS, BAD DAYS GIVE EXPERIENCE,

THE WORST DAYS GIVE LESSONS, AND THE BEST DAYS GIVE MEMORIES.”

My love for jewelry was born somewhere in my youth, and it grew stronger as I realized the power jewelry holds for those who wear it.

During my studies in Shenkar, I understood how essential my way of creating with materials is for me, akin to air for breathing.

Life in the world of jewelry led me to experiences in various fields, among them designing hundreds of engagement and wedding rings for clients.

I cherish the connection between the symbolism of jewelry and what it represents, the significance for the wearer, throughout life's journey.

Clients have often shared with me their experiences and feelings about the meaning of the jewelry I crafted for them, passing from generation to generation.

Becoming a mother for the first time filled me with infinite happiness and pride. I learned to appreciate the miracle of creation even more and the significant events that happen in our lives.

When I became a mother for the second time, it felt like the first time all over again. I became a mother to twins unexpectedly, and until I held them in my arms, I couldn't believe in this miracle.

The challenge of raising twins was immense and demanding. The mixed emotions between difficulty and indescribable joy never allowed me to rest. Throughout it all, jewelry was there to save me, creation and craftsmanship were like breathing for me, like a smiling baby for the first time. It gave me strength, it didn't judge me, it didn't demand anything I couldn't give. I gave my all to creation, always with love, which filled me and helped me overcome the tough times in my life.

Inspiration was always there, ideas came in the middle of the night, in the early morning, at noon, before I fell asleep, and sometimes even in dreams. Through jewelry, I found the strength to keep creating.

I poured my thoughts, feelings, and hopes into the jewelry, and they beat like my heartbeats.

Jewelry has always been and still is my guiding light. Through them, I constantly learn about myself, about what's important in life, and about the great value I have in my life, first and foremost, for myself.

When Liam and Leah were born, I envisioned in my imagination the ring symbolizing them, their pregnancy and birth experiences, the way they complement each other and me, the experience that filled me and strengthened me and became part of me and who I am today.

But life took a slightly different turn, and after giving birth, I plunged into a depression that turned into deeper despair, which accompanied me for several years.

The desire to create with materials, my endless inspiration, supported me, and was a healing and support for me all along the way.

In fact, it was the only thing that held me, knowing that one day I would return to my kingdom, to the jewelry waiting for me to create them, that all my ideas would turn from imagination to reality, to real jewelry.

I created the twins' ring not long ago, but something prevented me from bringing out this creation that is part of my soul, my essence, forever.

One day I decided the time had come. It was time to put everything behind me and move on.

From the moment I put on the ring, I felt immense satisfaction, I felt I could put this crisis behind me, it's part of me and will always be, but it's not who I am.

And the ring, just like it, will always be with me, going wherever I go and always being there to symbolize this powerful memory. But with the help of the ring, I managed to close a circle, to truly put the past behind me, to heal the past.

The crisis changed my life from end to end, in fact, on the day I closed the circle, something new was born within me.

This ring brought the closure of this circle in my life and symbolized for me the success of the crisis, from which I emerged stronger, more resilient, not perfect but whole, and symbolizes the aspiration for new development and mental resilience.

And this is what I would like those people who come to me to design jewelry symbolizing memories to feel.

האהבה שלי לתכשיטים נולדה אי שם כשהייתי נערה, והלכה והתעצמה כשהבנתי את הכח שיש לתכשיט עבור מי שעונד אותו.

בזמן לימודיי בשנקר הבנתי עד כמה הדרך שלי ליצור בחומר הוא מהותי עבורי כמו אוויר לנשימה.

החיים בעולם התכשיטים הובילו אותי להתנסויות בתחומים רבים, בינהם גם זכיתי לעצב למאות לקוחות טבעות אירוסין ונישואין.

אני אוהבת את החיבור בין הסמליות של התכשיט ומה שהוא מייצג, המשמעות עבור מי שעונד אותו, לכל החיים.

קרה לי לא פעם שלקוחות שיתפו אותי בחוויות בתחושות שלהם לגבי המשמעות שהתכשיט שהכנתי עבורם יעבור מדור לדור.

כשהפכתי לאמא בפעם הראשונה חוויתי אושר וגאוה אינסופית. למדתי להעריך את פלא הבריאה אף יותר ואת האירועים המשמעותיים שקורים לנו בחיים.

כשהפכתי לאמא בפעם השניה, זה היה כאילו זו הפעם הראשונה. הפכתי לאמא לתאומים, תאומים שהגיעו אלי בהפתעה, ועד שלא אחזתי בהם במו ידיי לא האמנתי לנס הזה.

הקושי בגידול תאומים היה עצום ותובעני, הרגשות המעורבים שמילאוו אותי בין הקושי לאושר הלא נתפס לא נתנו לי מנוח.

לאורך כל הדרך התכשיטים היו שם להציל אותי, היצירה והצורפות היו כמו אוויר לנשימה עבורי, כמו תינוק שמחייך בפעם הראשונה. היא נתנה לי כוחות, לא שפטה אותי, לא דרשה ממני משהו שלא אוכל לתת, נתתי ליצירה את כול כולי, ותמיד באהבה, שמילאה אותי ועזרה לי לצלוח את התקופה הקשה בחיי.

ההשראה תמיד היתה שם, הרעיונות עלו באמצע הלילה, לפנות בוקר, בשעת צהריים, לפני שנרדמתי ולעיתים גם בחלומות.

דרך התכשיטים קיבלתי את הכוח להמשיך ליצור.

יצרתי את המחשבות שלי, את התחושות והרגשות שלי, את התקוות שלי.

יצקתי את כל כולי לתוך התכשיטים, והם פעמו כמו פעימות הלב שלי.

התכשיטים היו ועדיין נקודות האור שלי, דרכם אני לומדת כל הזמן על עצמי, על מה שחשוב בחיים, ועל הערך הגדול שיש לי בחיים קודם כל לעצמי.

כשליאם וליה נולדו, ראיתי בדימיון כל העת את הטבעת שמסמלת אותם, את חוויות ההריון והלידה שלהם את הדרך שבה הם משלימים אחד את השני והם אותי, את החוויה שמילאה אותי והעצימה אותי והפכה לחלק ממני ומי שאני היום.

אבל החיים הובילו קצת אחרת, ואחרי הלידה שקעתי בדכדוך שהפך לדכאון אחרי לידה, והתחלף בדכאון עמוק יותר, שליווה אותי מספר שנים לסירוגין.

הרצון ליצור בחומר, ההשראה האינסופית שליוותה אותי, היוותה סוג של ריפוי ותמכה בי לכל אורך הדרך.

למעשה, זה הדבר היחיד שהחזיק אותי, לדעת שיום יבוא ואחזור לממלכה שלי, לתכשיטים שרק מחכים שאצור אותם, שכל הרעיונות שלי יהפכו מדמיון למציאות, לתכשיטים אמיתיים.

את טבעת התאומים יצרתי ממש לא מזמן, לאחרונה, משהו בי עצר אותי מלהוציא את היצירה הזו שהיא חלק מהנשמה שלי, מהנפש שלי, לעולם.

יום אחד החלטתי שהגיע הזמן. הגיע הזמן לשים את הכל מאחוריי ולהמשיך הלאה.

מאותו רגע שענדתי את הטבעת קיבלתי סיפוק עצום, הרגשתי שאני יכולה להניח את המשבר הזה מאחוריי, הוא חלק ממני ותמיד יהיה, אבל הוא לא מי שאני.

והטבעת, כך גם היא, תהיה תמיד איתי, הולכת איתי לאן שאלך ותמיד שם לסמל את הזכרון העוצמתי הזה, אך בעזרת הטבעת הצלחתי לסגור מעגל, להניח את הז מאחוריי באמת, לרפא את העבר.

המשבר שינה את חיי מהקצה אל הקצה, למעשה, ביום בו סגרתי מעגל, משהו חדש בי נולד.

הטבעת הזו הביאה לסגירת המעגל הזה בחיי, ומסמלת עבורי את צליחת המשבר, שממנו יצאתי חזקה יותר, מחושלת יותר, לא מושלמת אבל שלמה, ומסמלת את הנביעה להתפתחות מחדש וחוסן מנטלי,

וזה מה שהייתי רוצה שירגישו אותם אנשים שמגיעים אלי לעצב להם תכשיטים מסמלי זכרונות.